תופעה - נוסעים למורזין עם 5 אינטש...

שלום, קוראים לי גולן בן ברוך, ואני וחבורתי נסענו (כבר פעמיים) למורזין עם אופני 5 אינטש...

כן, כן, אני יודע שזה נשמע כמו משפט היכרות מאיזו קבוצת תמיכה (אני ממש מסוגל לשמוע את הקהל מהדהד - "אוהבים אותך גולן..") ולמען האמת, אם לשפוט לפי התגובות שקיבלתי בכל פעם שסיפרתי על כך, נדמה שבאמת רוב הרוכבים ששומעים על ההרפתקה שלנו, סבורים שאנחנו קצת מטורללים, אבל בואו ואומר לכם משהו, מי שחושב שמורזין זה רק Down Hill, פשוט לא יודע על מה הוא מדבר.

בין בר-אור לרוכב ישראל..

אבל בל נקדים את המאוחר (האמינו לי, בהמשך אספר לכם עוד כמה דברים שיגרמו לשערות של רוכבי ה DH שבניכם לסמור..), הרשו לי ראשית כל לספר מעט על עצמי..

כפי שציינתי, שמי גולן ואני כבר הרבה הרבה שנים על אופניים.. האמת, זה לא היה מובן מאליו.. בצעירותי לא הייתי ספורטאי של ממש.. אולי אפילו פחות מזה, כמה פחות? בואו נאמר שבבית הספר, רק המחשבה על שעור ספורט, עשתה לי כאב ראש... הרכיבה אצלי החלה ממש במקרה וכפתרון תחבורתי גרדא, אני מתגורר בבנימינה ועובד בתחנת הכוח בחדרה ולכן בזמנו חיפשתי לי כלי תחבורה פשוט וזול כדי להגיע מ.. ו אל.. הפור נפל על זוג אופני ברזל פשוטים שמצאתי וכך התחיל הרומן. מאוחר יותר, כשנדבקתי בחיידק, רכשתי לי זוג אופני שיכוך מלא.. גם הם מברזל וגם הם פשוטים.. כמה פשוטים? ובכן, בדומה לטיטאניק (עכשיו כשאני חושב על זה הם גם שקלו כמו האוניה..), רכיבת הבכורה שלהם בחורשן, הייתה גם האחרונה שכן במהלך הרכיבה הם התפרקו תחתי, פשוטו כמשמעו ואת הדרך חזרה הביתה עשיתי בהליכה כשאני מחזיק ביד את החלקים.

מישהו אחר אולי היה נוטש את החלקים בצפרדע הירוקה הראשונה ושם מאחוריו את הפרשיה העגומה הזו אבל משהו בי אותת לי שאני על סף הארה.. ואכן, היא הגיעה.. החוויה הלא סמפטית הזו דווקא דחפה אותי קדימה, רכשתי לי זוג אופניים איכותי ומאז סיפור האהבה הזה הביא אותי למחוזות שלא חשבתי שאגיע אליהם.. כיום אני יכול לומר בגאווה שאני רוכב לכל דבר ועניין, יש לי אופני שטח וגם אופני כביש, סימנתי V על "רוכב ישראל" (פעמיים) ובאופן כללי עשיתי סוג של תיקון ל"חיבתי" הידועה לספורט. הבדיחה שרצה בחבר‘ה היא, שעדיין לא עברתי בוחן בר-אור בצבא :-)

מורזין?????? מורזין!!!!

והנה הגיע הרגע בו החלטתי - נוסעים לחו"ל. זה קרה בפרוס עלי גיל 40 וחיפשתי לי יעד נחמד לבלות בו עם האופניים. מיד נזכרתי באחי הקטן ודוד שלי, שגם הם עמוק בתחביב, ובסיפוריהם הרבים על מורזין (הם היו שם כבר 5 פעמים..) ופניתי לקבלת עיצה. כמובן שהם התלהבו וסיפרו בעיניים בורקות על הירידות התלולות, הקפיצות וה.. רגע... אולי זה המקום לציין שהשניים הללו נמצאים רחוק ממני על סקאלת האגרסיביות ו, אפעס, כרוכב AM בצד הרך יותר, אני אולי מאד מתרשם מהסיפורים אבל דאחילקום...

אז פניתי לניר מקלאב ג‘ירף, אחרי הכל האיש מכיר שם כל סלע, הוא בטח יוכל לעזור לי להחליט. חשוב לציין שניר ואני נפגשנו כמה פעמים ואפילו רכבנו יחד כך שהוא מכיר אותי ואת סגנון הרכיבה שלי לכן קצת התפלאתי כשעיניו אורו והוא קבע נחרצות: במורזין אתה יכול לרכוב באיזה סגנון שעולה על דעתך, במורזין יש הכל!, אתה מקשיב? הכל!!!, טוב, בסדר.. בסדר.. לא צריך לצעוק.. אני השתכנעתי, אבל איך עכשיו משכנעים את כל שאר הקבוצה...

אלברט איינשטיין אמר פעם: "קל יותר לפרק את האטום מאשר דעה קדומה".. אוי, כמה שהוא צדק.. מורזין הפכה, שלא בצדק, לשם גנרי לרכיבות DH ולך עכשיו תוכיח שאין לך אחות.. כשהתחלתי לקבץ סביבי את האנשים שבסופו של דבר יהפכו לקבוצה, שמתי לב שכשאני רק מעלה על דל שפתיי את השם "מורזין" אני מיד נתקל במבט של: "don‘t call us, we call you", אנשים כל כך שבויים בקונספציה שהאתר הזה לא מתאים לרוכבי AM עד שהם ממש לא מוכנים לשמוע. אז לקחתי על עצמי את תפקיד המבוגר האחראי (תוך נשיאת תפילה לבורא עולם שלא אצא טמבל שכן כף רגלי שלי מעולם לא דרכה שם...) והפכתי למליץ יושר, שלא לומר סוג של מיסיונר שכל תפקידו עלי אדמות הוא להוכיח לכולם באותות ובמופתים שבמורזין אפשר לרכוב בכל סגנון.

הנה כי כן מצאנו את עצמינו, חבורת רוכבי AM עם אופני 5-6 אינטש ספונים במיניבוס בדרכינו למורזין..

הכצעקתה?

הנסיעה למורזין בעצמה היא סוג של תהליך... אתה מתחיל באזור השטוח והנמוך של אגם ג‘נבה ולאט לאט מטפס בגובה.. כל עיקול פותח לפניך חלון לנופים יותר ויותר דרמטיים, כל קצה עלייה סוחט אנחת התפעלות מהפסגות המושלגות שמבצבצות באופק ומן האפרים והיערות שמסנוורים את העין בירוק מסמא.. מים זורמים וריח אדמה לחה מכים בנחיריים ואתה פשוט שואף מלא הריאות ולוגם מהצנינות הנהדרת הזו כמו מיים חיים בלב מדבר.. טוב, בואו נעצור פה לפני שהעסק יהפוך לערב שירי משוררים ונסכם שמורזין פשוט יפה, טוב?

הדירה שלנו נהדרת, מאובזרת ונעימה ונציג החברה שקיבל את פנינו חסך לנו זמן ואיפס אותנו על המקום, איפה הסופר הכי מומלץ, איזה פאב הכי שווה, הנה הסקי פס, פה המגבות, תודה ושלום, אפשר כבר לרכוב? בטח שאפשר!!!

זהו רגע האמת.. האם כל הבטחותיו של ניר אכן יתממשו או שאני חוזר הביתה חבוש אחרי שהחבר‘ה שלי עושים לי שמיכה צרפתית... ובכן, כפי שוודאי ניחשתם ניר צדק.. כל כך צדק שהחבורה שלנו החליטה כבר במטוס בדרך חזרה שחוזרים לשם שוב בשנה הבאה כי... כי פשוט לא הספקנו למצות את כל הטוב שיש למקום הזה להציע.. מורזין היא באמת מקום קסום שיש בו הכל מהכול. מאות קילומטרים של מסלולים מרשתים את האזור העצום שמשתרע מLes Gets (העיירה הסמוכה למורזין) הצרפתית ועד Champery השוויצרית, רשת מסועפת של רכבלים מאפשרת "לקצר טווחים" כדי להגיע בכל פעם לאיזור אחר והכל ברור ומסומן כך שההתמצאות פשוטה ביותר. על קרוניות הרכבל אתה פוגש רוכבים מכל הסגנונות ומכל הלאומים, ערב רב של פרצופים ושפות שהופכים את המפגשים והרכיבות לחוויה בפני עצמה.

החבורה שלנו החליטה שהיא טועמת מהכל וכדי להעצים את החוויה ולחסוך זמן שכרנו מדריך שהוביל אותנו והראה לנו מה אפשר להוציא מהמקום הזה מה שהסתבר כהחלטה חכמה, רכבנו רכיבות AM עתירות קילומטרים (סביב ה 50 ק"מ ביום!!!) במסלולי AM/XC דוגמת ה passportes du soleil מחד ואיתגרנו את עצמנו במסלולי ה DH ה"שחורים" (גם אם ירדנו חלקים מהם ברגל) מאידך, דהרנו בירידות שנדמה כאילו הן לא נגמרות בשאגות עונג וטיפסנו עד שריאותינו מחו בשריקות, הבטנו במטורללים שמעופפים ממקפצות העץ וישבנו רגל על רגל, מתחרדנים בשמש עם כוס שוקו מוקצפת.. אח.. החיים הטובים!

אחרית דבר

זוכרים שהבטחתי לכם סיפורים מסמרי שיער? אז הנה זה בא... בפעם השניה שחזרנו למורזין כבר לקחנו את העסק לפסגות חדשות (תרתי משמע..) במה שיכול להתפרש כמשהו על גבול הביזארי לאילו שעדיין חיים עם הדעה הקדומה ההיא.. הפעם לא רק שאחד מחברי הקבוצה הגיע עם סינגל ספיד וטחן איתנו רכיבות של 50 ק"מ עם טיפוסים מטורפים ורכיבה בשלג, אלא ששניים מחברי הקבוצה הגיעו, תחזיקו טוב.. עם אופני כביש רחמנא לצלן.. השניים האלו הרביצו רכיבות כביש וכל כך נהנו עד שבמהלך החופשה חלק מרוכבי השטח שבארץ רוכבים גם בכביש, ויתרו על יומיים של רכיבת שטח, שכרו אופני כביש (לשמחתינו גילינו שהמחיר ממש ממש מצחיק!!!), בילו יומיים בכבישי האזור וחזרו מאושרים..

עכשיו, אחרי פעמיים, אני יכול לומר בבטחה שמורזין היא בפירוש לא יעד לרוכבי DH בלבד, כל רוכב, יהה סגנון הרכיבה שלו אשר יהה, ימצא שם מסלולי רכיבה המתאימים לו ובכמות שספק אם יצליח לבקר בכולם במהלך חופשה יחידה.. אני כשלעצמי כבר מחכה כבר לפעם הבאה :-)