חופשות אופניים בחו"ל
077-20-400-66 | info@club-giraffe.co.il
 
 
עמוד הבית
 
היעדים שלנו
 
חוויות רכיבה, תמונות וכתבות
 
המלצות רוכבים
 
סגנונות רכיבה
 
הדרכות בארץ
 
אודות
 
מדיניות פרטיות
 
שבילים שטוחים בלבד
שבילים (XC)
XC חזק
Allmountain
Downhill
שם:
מספר טלפון:
E-mail:
   
חופשה בלה - פאלמה – 23.09.2012-02.10.2012

רקע
קוראים לי משה חזום, בן 23 מהרצליה. לפני כמעט חצי שנה גם אני נדבקתי בווירוס הרכיבה. אני רוכב בעיקר XC. בסביבות חודש יוני, ישבתי במשרד והסתכלתי על לוח השנה לראות איך החופשים נופלים. הופתעתי לטובה והחלטתי שאני רוצה לטוס לטיול. תחילה לא חשבתי על טיול רכיבה, אך החלטתי שאם כבר אני טס, אני לא הולך לשבת על חוף הים עם משקפי שמש ושייק פסיפלורה, אלא לתת "עבודה", כי זו המשמעות של חופשה אמיתית ולכן החלטתי לצאת לטיול רכיבה. לאט לאט קניתי ציוד מינימאלי: שלוקר, קסדה טובה, נעלי קליטים, כפפות ומעיל רוח. יש לי אופניי זנב קשיח ולא יצא לי מעולם לרכב בסינגלים רציניים עם אופניים רציניים. רכבתי עד הטיול בעיקר ביער בן-שמן. חיפשתי באינטרנט טיולי אופניים, הגעתי למספר חברות שונות אבל אחרי מספר טלפונים הבנתי שניר מ- Club-Giraffe נשמע רציני ומקצועי ואני מזמין את הטיול שלי דרכו. ניר המליץ לי על האי La-Palma בתקופה זו של השנה מכיוון שבאירופה קר מאוד וגשום, אך אליה וקוץ בה – מחיר הטיסה. אמרתי שאין בעיה, לא טסתי לחו"ל שנתיים ואם כבר חופשה אז עד הסוף. החלטתי ללכת על זה ובדיעבד אני חושב שבכל בחירה אחרת לא הייתי סולח לעצמי. המקום מדהים, האנשים כל-כך נחמדים ואדיבים, האוכל זול יחסית, הסינגלים מטורפים. ממש גן-עדן וכמעט ללא תיירים.

הטיסה
הטיסה מנתב"ג למדריד יצאה בשעה 06:30. אין כמו טיסות מוקדם בבוקר, להגיע לטרמינל כשהכבישים ריקים ולראות את הזריחה מאולם הנוסעים. הטיסה יצאה בזמן אך באוויר המטוס התעכב בכמעט שעה, מה שהשאיר לי רק חצי שעה של connection לטיסה השנייה ממדריד ל- Tenerife. למי שלא מכיר את השדה במדריד, ישנם שני טרמינלים ויש לקחת רכבת תחתית על מנת לעבור ביניהם. נחתי ומיד רצתי בכיוון השלטים לשער של הטיסה שלי, הגעתי לרכבת, עליתי והגעתי לטרמינל השני, שמה המשכתי לרוץ תוך כדי מעקב של השלטים המראים את שער הטיסה שלי. כשהגעתי לשער (תוך מספר דקות, זה באמת היה מהיר, הרי לא נעים להפסיד טיסה), התחוור לי שהטיסה ל- Tenerife מתעכבת בכמעט שעה. לא יאומן, מרגיש כאילו חברת Iberia ממש עושה ממני צחוק. לא כל-כך היה מפריע לי העיכוב הזה לולא היה לי יותר זמן ב- connection בין Tenerife ל- La Palma. במקור הוא היה שעה ורבע, אך מה שנשאר ממנו לאחר חישוב פשוט – כן, רבע שעה בודדה.

התור לטיסה ל- Tenerife כתוצאה מהעיכוב.

אם רצתי מהר ב- Madrid, אז בטרמינל ב- Tenerife רצתי הרבה יותר מהר. הגעתי ל- Check-In על מנת לקחת את כרטיס הטיסה וביקשתי בתמימות מפקיד הקבלה שיבקש מהטייס לחכות לי. לא חשבתי שהוא באמת יתייחס לזה ברצינות ואז הוא הרים את השפופרת ואמר כמה משפטים בספרדית שלא הבנתי (לא ידעתי מילה בספרדית לפני שטסתי, לא רעיון חכם, המקומיים באי לא יודעים אנגלית טוב) ואמר שיש רכב מחוץ לשער שמחכה לי ועליי לרוץ. רצתי לשער, עליתי לרכב, עליתי למטוס, סגרו את הדלת וטסנו ל- La Palma. כל-כך הרבה תלאות אך לבסוף שמח ומאושר בשעה 17:30 בערב כמתוכנן הגעתי לטרמינל היעד. ידידנו הוותיק אדוארד א. מרפי ג‘וניור קבע חוק בשנת 1949 שאם משהו עלול להשתבש הוא אכן ישתבש. המזוודה לא הגיעה. שיערתי שזה אכן יהיה המצב בעקבות ה- connection הקצר בין Tenerife ל- La Palma ואחד הנוסעים אמר לי שאין מה לדאוג, יש טיסות כל חצי שעה וזה יגיע בטיסה הבאה. הלכתי ל- Baggage Claim וסיפרתי את הסיפור שלי כולל תיאור המזוודה. הפקידה צלצלה לטרמינל ב- Tenerife והבינה שהמזוודה לא שמה ולכן היא נשארה ב- Madrid רוב הסיכויים ויש טיסות לאי רק פעם ביום. מפה כבר הכדור לא היה בידיים שלי ולכן יצאתי מאולם הנוסעים על מנת להעלות להסעה של Bike‘n‘Fun לכיוון המלון. הנהג היה שמה בשעה המצופה, עליתי לרכב ושוחחנו על האי, האקלים, התושבים ועל החיים בכללי. היה קשה להתרכז בשיחה כי הנוף היה פשוט מדהים. כל-כך הרבה אזורי אקלים שונים באי כל-כך קטן.

הנוף מהרכב לאחר יציאה מהשדה לכיוון המלון.

אציין שהייתי בקשר טלפוני עם Siegmund מ- Bike‘n‘Fun וסיפרתי לו על המקרה והוא מצידו הבטיח שידאג לי לנעליים, תיק, קסדה וכפפות למחר. איזה כיף שהם היו כל-כך אדיבים ומתחשבים. קטונתי מלהגיד להם תודה, לא מובן מאליו. הגעתי למלון, חסר כל ציוד, רק עם תיק קטן שבו מצלמה, פלאפון, מטענים, עדשות, דרכון וארנק. התארחתי במלון Valle Aridane בעיר Los Llanos, אשר נמצא במרחק של 10 דקות הליכה ל- Bike‘n‘Fun. אחלה של מלון, שירות, אוכל ונוף מהמרפסת. מומלץ בחום. קניתי כמה בקבוקי מים בתחנת דלק שליד המלון, מברשת ומשחת שיניים בבית מרקחת שליד המלון, התקלחתי והלכתי לישון קצת אחרי היום הארוך. קמתי בערב, הלכתי למרכז העיר, אכלתי מגש פיצה עם בירה מקומית טובה - Dorada, חזרתי למלון והלכתי לישון טוב לקראת יום הרכיבה מחר.

יום רכיבה ראשון
קמתי עם הזריחה ב- 08:00 בבוקר, התארגנתי (לא היה כל-כך במה להתארגן, לא היו לי בגדי רכיבה ולא נעליים, באתי עם בגדים נוחים לטיסה וסנדלים) ואכלתי ארוחת בוקר שכללה בעיקר נקניק חזיר, גבינה צהובה לחם וכוס מיץ תפוזים סחוט טרי. הרבה אנרגיות בשביל יום ארוך. הגעתי לחנות קצת לפני השעה שנקבעה – 09:30.
בחנות כבר היו 4 רוכבים שבאו מגרמניה. שניים מהם (גבר ואישה) היו זוג שבאו לחופשה באי בפעם השנייה ברציפות ("מכיוון שהפעם הראשונה הייתה כל-כך מוצלחת") והחליטו לנסות משהו חדש ולרכב באי, לשלישי יש חברה ב- Tenerife והוא כמו האחרונים החליט לעשות משהו שונה וטס ל- La Palma ליום אחד על מנת לרכב והרביעי נמצא באי כבר שבועיים ורוכב כמעט כל יום. הרגשתי מבויש לבוא כמו שאני ליום רכיבה אבל מיד הסברתי את הסיבה לשאר הרוכבים.
עשיתי הכרות עם Siegmund האב, Daniel הבן ו- Lisa החברה של Daniel. הם ארגנו לי במהרה חלקי ציוד שכלל נעליים ישנות של Daniel קסדה וכו‘ ואת השאר חולצה, מכנס ותחתוני רכיבה רכשתי בחנות . עליתי על האופניים על מנת לראות שהם נוחות ומתאימות לי ואז גיליתי לראשונה איך מרגישות אופניי Downhill והבטחתי באותו רגע אני חוסך לאופניים חדשים, קניתי בננות מיובשת בחנות – לא הבננות המיובשות שאנחנו רגילים מהארץ בצורת צ‘יפס אלא ממש בננה שלמה, טעים ביותר ומלא אנרגיה ויצאנו לדרך לכיוון החנייה בה חיכה לנו הנהג עם הרכב. שנייה לפני היציאה Siegmund קיבל שיחת טלפון מ- Claudia אשר דיווחה לו שהמזוודה שלי הגיעה ומחכה לי בחדר במלון, חדשות מצוינות על הבוקר.
נסענו לצפון מערב האי ועצרנו בחנייה של מרכז קטן קצת לפני העיר Tinizara על פיצול הרחובות Lugar Aguatavar – Camino Bellido Alto בגובה 859 מטר. עשינו חימום קל והתחלנו לרכב במעלה הכביש Lugar Aguatavar עד שבנקודה מסוימת נכנסו ליער בכיוון מזרח והתחלנו לטפס בכיוון מזרח-דרום בתוך היער, כאשר העלייה לא הייתה תלולה מדי אבל ארוכה. מדי פעם היו קטעי מישור וירידות נחמדות על שבילים רחבים. הגענו באמצע היום למצפה מדהים בגובה 1160 מטר אשר נקרא Torre del time. ביום הראשון לא לקחתי איתי את ה- gopro מכיוון שהקליפס נמצא על הקסדה וזו הייתה במזוודה ככה שלצערי אין לי תמונות מיום הרכיבה הראשון. משם ירדנו בסינגלים מטורפים כל הדרך חזרה לכביש Lugar Aguatavar ויצאנו פחות או יותר בעיר Arecida. רכבנו על הכביש דרומה עד למצפה El Time שבה עשינו עצירה קטנה והמשכנו לרדת בכביש עד שמצד ימין הגענו לשביל ירידה מאוד תלול אשר מתפתל בסלאלום עם פניות של 180 מעלות. נראה מפחיד בהתחלה ומהר מאוד מבינים שהוא לא כל כך נורא. יורדים אותו, חוצים את הכביש שוב, ממשיכים לרדת בשביל אחר דומה מאוד עד שמגיעים שוב לכביש ויורדים בכביש עד למטה בתוך העמק סחוטים ועייפים, אך המדריכים מצביעים על הכביש ואומרים שעלינו להעלות עכשיו את הקצה השני של העמק בחזרה ל- Loa Llanos – עלייה של 250 מטר. הגענו חזרה לחנות לקראת 18:00 והחזרתי את הציוד.
לאחר שנחנו מעט ישבנו כולם במסעדה ב- Plaza בקרבת החנות ואכלנו המבורגר חזיר עם גבינה, חביתה וצ‘יפס, ב- 2.5 יורו בלבד, שווה. כשהגעתי למלון שמחתי לראות את המזוודה, התקלחתי הלכתי לישון וקמתי לאכול ארוחת ערב בעיר (הפיצה הייתה כל-כך טובה שחזרתי לאכול אותה שוב) ומיד לאחר מכן נפגשתי עם אחד הרוכבים מגרמניה, Siegmund, Daniel ו- Lisa בפאב מקומי. שתינו קצת וחזרנו כל אחד למלון שלו לישון טוב לקראת יום הרכיבה מחר.

הנוף מהמלון מהמרפסת של חדר האוכל.

יום רכיבה שני
את היום הראשון סיימתי עם שרירי רגליים כואבים ותפוסים מכיוון שלא הייתי מורגל לרכיבה כזו מאסיבית מאומצת וארוכה בארץ. ביום השני לא הצטרפו רוכבים נוספים ולכן היינו רק אני, דניאל וליזה. דניאל החליט שהיום נעשה יום אימון טכני שיעזור לי בהמשך השבוע ובמקביל לתת לשרירי הרגליים שלי לנוח. יצאנו מהחנות ב- 09:30 ורכבנו לעיר El Paso, עלייה של 300 מטר. מהעיר פנינו צפונה והתחלנו לטפס על דרך עפר במעלה ההר.
עשינו עצירה קצרה ואכלנו בננות יבשות.

עצירה ביום הרכיבה השני.

המשכנו להעלות והגענו למקום עם ירידות קטנות אך עם סלעים גדולים ודניאל המדריך אמר שפה נעשה אימון טכני. התחלנו בירידה על סלעים יחסית מתונים לאחר שיעור תיאורטי והרבה טיפים טובים והדגמות, התקדמנו לאט עד שהגענו לירידות מסולעות ומשופעות בהרבה.

ליזה מתכוננת.

ליזה יורדת.

אני יורד.

משם המשכנו לסינגל זורם ברמה בינונית כמעט כל הדרך עד לעיר וחזרה לחנות בשעה 14:00.
אכלנו המבורגר, שתינו בירה ונפרדנו כל אחד לדרכו על מנת לישון ב- Siesta. בשעה 17:00 דניאל וליזה אספו אותי מהמלון ונסענו לחוף הים בעיר Tazacorte. שינוי מרענן ומרגיע. החוף מדהים ושקט, החול עצמו שחור, והקרקעית מאוד משופעת. המים הופכים לעמוקים מאוד מהר.

העיר Tazacorte.

החוף עצמו.

בדרך חזרה למלון סיפרתי להם שעכשיו זה ערב יום כיפור ובארץ ישראל זה הזמן המושלם לאופניים.
בערב אכלתי במסעדת דגים ופירות ים מנה נדיבה וזולה והלכתי לישון לקראת יום הרכיבה השלישי שהולך להיות קשה מקודמיו.

יום רכיבה שלישי
שוב היינו רק אני, דניאל וליזה. נסענו באוטו לתחילת הפארק הלאומי קצת דרום מזרח מהעיר El Paso, בגובה 700 מטר פלוס מינוס ומשם החלנו לטפס ברכיבה במעלה הפארק אשר נמצא כולו בתוך יער אורנים מדהים. טיפסנו עד לגובה של מעל 1200 מטר והגענו לתחילתו של המדבר השחור. תושבי האי מכנים אותו המדבר השחור, אך בתור ישראלים שיודעים מה הוא מדבר אמיתי, הבנתי שזהו לא באמת מדבר אלא שטח עצום של אדמה שחורה ועצי אורן.

המדבר השחור

המשכנו להעלות במדבר השחור עד לנקודת התצפית שנקראת El Pilar בגובה 1340 מטר.

El Pilar.

משם המשכנו להדרים ורכבנו באמצע הרכס שעליו יש את דרך הלבה (The volcano route) כשמצד ימין מלווה אותנו נוף מדהים.

הנוף מהרכס עליו רכבנו בדרך דרומה – The Volcano Rout.

רכבנו עד שהגענו לנקודת תצפית מעל העננים בחלק הדרומי של האי. בדרך עברנו בסינגל צר מאוד עם תהום עמוקה ותלולה מצד ימין – תענוג אמיתי.

הסינגל והתהום 1.

הסינגל והתהום 2.

הנוף מנקודת התצפית.

משם ירדנו בסינגלים יפים כל הדרך עד לעיר Fuencaliente שבדרום האי. עצרנו בעיר לאכול במסעדה מקומית ושתינו מיץ תפוזים סחוט טרי. השעה הייתה 14:00. מהעיר Fuencaliente רכבנו על בחזרה כל הדרך צפונה ל- Los Llanos בכביש הראשי שהוא מישורי פחות או יותר. מרחק של 15 ק"מ.
בדרך ירדנו לסינגל נחמד כמה קילומטרים לפני העיר.
סך הכול 60 ק"מ של רכיבה באותו היום.

יום צלילות
לאחר שלושה ימי רכיבה לא קלים, החלטתי לקחת יום מנוחה ולתת לשרירים לנוח ולנצל את היום שתכננתי והוספתי לימי הרכיבה עוד בשלב ההזמנה לצלילות .
ישנו מועדון צלילה ממש צמוד ל- Bike‘n‘Fun אשר מנוהל ע"י זוג הולנדים מקומיים מאוד נחמדים ואדיבים אשר ערב לפני כבר קבעתי עימם יציאה לצלילות .
בשעה 09:30 נסענו ל- Puerto Naos אשר נמצאת בצד המערבי של האי קצת דרומה מ- Los Llanos. ביצענו שתי צלילות מהחוף באתר מאוד יפה, לא בכל יום זוכים לצלול באתר וולקני שבו מגוון הדגה הוא עצום, מצבי ים ועד מורנות. מה שיפה ונוח באי הוא שטמפרטורת המים כמעט ולא משתנה בין הקיץ לחורף ונעה בין 18 ל- 23 מעלות ולכן, חליפה טובה יכולה לעשות את העבודה בכל עונות השנה. הגעתי חזרה למלון, שנת צהריים מאוחרים ב- Siesta (כדאי לא להתרגל לזה, אחרת קשה עוד יותר לחזור לארץ), ארוחת ערב טובה במסעדה ושינה מוקדמת כהכנה לעוד יום רכיבה.

יום רכיבה רביעי
שוב היינו רק אני, דניאל וליזה. נסענו ברכב לעיר El Paso ומשם כל הדרך ברכיבה בעלייה לכיוון מזרח עד שהגענו לתחילת הרכס שעליו נמצא ה- Volcano Trail. העמק עצמו מכונה The little Scotland מכיוון שהוא שטוח ומוקף בהרים ירוקים והמשכנו להדרים על הרכס ולטפס ולטפס.

The Little Scotland.

טיפסנו עד לגובה של כמעט 1700 מטר ומשם ירדנו כל הדרך בחזרה ל- El Paso דרך סינגלים מטורפים בכל סוגי האקלים – אדמה בוצית (ירד גשם בלילה), מדבר מסולע, מדבר חול (המדבר השחור) ואדמת כורכר עם זרדים (מחליק נורא, חייבים להיזהר). הגענו ל- El Paso והייתי נמרץ להמשיך ולכן המשכנו באותה דרך של יום הרכיבה השני ושוב עלינו לאותו הר שעליו התאמנו ומשם ירדנו את אותו הסינגל עד ל- Los Llanos. כאשר עשיתי את אותו הסינגל הרגשתי איך הביצועים שלי השתפרו.
כשחזרנו חזרה לחנות בסופו של היום , הבחנתי שלא רחוק ישנה קצביה שמתמחה בבשר חזירים מיושן ושעליה קראתי מבעוד מועד בכתבתו של ד"ר דן ארבל. הזמנתי חצי קילו מסוגים שונים ומגוונים. לוקח לקצב יום להכין את המבוקש ולכן חיכיתי בקוצר רוח למחרת בערב.

הקצב בחנות El Rincon Del Jamon.

יום רכיבה חמישי
היום הצטרפו רוכבים חדשים. זהו היה יום שבת ולכן הצטרפו כמה מדענים פיזיקאים מגרמניה אשר עובדים במצפה הכוכבים בנקודה הכי גבוהה באי (קצת מעל 2420 מטר) ועוד רוכבת מאוסטריה שבאה לחופשה בת שבוע אשר זהו היה היום הראשון שלה. נסענו ברכב עד לעיר Puntagorda אשר בצפון מערב האי ומשם טיפסנו ברכיבה 100 מטר בכביש ועוד 300 מטר בשטח והגענו לגובה של 1300 מטר פחות או יותר. ירדנו בסינגל לא פשוט עם המון זרדים אשר לקחו ממני את כל השליטה. ביום הזה נפלתי כמה פעמים טובות. בסיום הסינגל טיפסנו שוב את 300 המטרים בשטח לאותה נקודה אך ירדנו בסינגל אחר. כנ"ל בפעם השלישית (הרבה עליות באותו יום) אך הפעם לא עלינו שוב את העלייה. הגענו לכביש הראשי, בערך לנקודה שבה התחלנו ביום הראשון ומשם רכבנו דרומה על הכביש כל הדרך עד למצפה El Time ובאותה דרך של היום הראשון – ירדנו בדרך העזים המפותלת, ירדנו בכביש ועלינו את עליית ה- 250 מטר בחזרה ל- Los Llanos.

El Time.

El Time 2.

אספתי את הבשר מהקצב ושילמתי לו. היה זה יום שבת בערב, ובאירופה לא עובדים בימי ראשון ולכן יצאנו אני, דניאל וליזה לפאב מקומי ולאחר מכן למועדון בעיר. סיימנו את הלילה בשעה 02:00 מכיוון שלמחרת מחכה לנו עוד יום רכיבה ארוך.

יום רכיבה שישי ואחרון
הגעתי לחנות בשעה 09:30, עייף ועדיין עם אלכוהול בדם. אופייני לסוכות, לא? להפתעתי דניאל וליזה לא היו מכיוון שהיו עייפים מדי מאתמול בלילה ולכן המדריך היה Siegmund. היינו אני, קייטי הרוכבת האוסטרית ו- Siegmund. רכבנו דרומה תוך כדי עלייה רצופה לכיוון העיר Tiana פחות או יותר ומשם לכיוון מזרח בעלייה תלולה כל הדרך עד לגובה 1300 מטר. סך הכול עלייה של 1000 מטר ברצף – לא פשוט.... לאחר מנוחה קלה ואכילת בננות יבשות וקצת בדיחות החלנו לרדת בסינגלים יפים ומגוונים בעלי רמת קושי קשה. אני אומנם אוהב לקחת סיכונים אך בסינגל הזה היו קטעים שהלכתי ברגל. לא רציתי להיפצע לפני הטיסה.

הפסקה בין הסינגלים

המשכנו לרדת ולרדת, נכנסו לעוד סינגל סלעי ולאחריו ועצרנו כמה קילומטרים לפני Los Llanos במסעדה מקומית קטנה שבה אכלנו דג טעים ביותר. נפרדתי מקייטי לשלום ואני ו- Siegmund המשכנו בדרכנו ל- Los Llanos. בדרך הוא הפתיע אותי ועצרנו בבית שלו להיפרד כמו שצריך מדניאל וליזה. המשכנו בחזרה ל- Los Llanos והגענו לחנות. החזרתי את האופניים בפעם האחרונה והודיתי ל- Siegmund על השירות האדיב, היחס חם, הציוד המקצועי והבטחתי שאבוא לחופשה שוב. במקום כמו La Palma לא מבקרים פעם אחת.

עד לפעם הבאה
La Palma הוא מקום שלא טסים אליו פעם אחת בלבד, בהחלט אבקר בו בעתיד ואולי ליזה ודניאל יבואו לבקר בארץ מי יודע. בכל אופן, הבטחתי להם שיש לי מיטה זוגית פנויה בבית בשבילם.
לכל מי שמתכנן לטוס, כדאי לקחת בחשבון שהשיפועים באי תלולים מאוד ובהחלט לא השיפועים שאנחנו רגילים להם מהארץ. החלטתי שלא לנעול את נעלי הקליטים שלי מכיוון שלא הייתי מספיק מיומן עימן ומזלי שהבאתי גם נעליים רגילות.
כל ירידה גם יכולה להיות עלייה וכנ"ל כאן – העליות שביצענו היו תלולות וארוכות מאוד ולכן יש לבוא בכושר מתאים ולהתאמן בארץ כמה חודשים לפני, לא לבוא טבולה ראסה. לשמחתי אני מתאמן בעוד כמה סוגי ספורט שונים ולכן מבחינת כושר פיזי לא היה לי מאמץ גדול. לעומת זאת, לא הייתי מספיק מיומן בסינגלים טכניים תלולים שנמצאים באי בכל פינה ויום ההדרכה המרוכז ביום שני עשה את ההבדל בהמשך השבוע.
אך הכי חשוב זה לבוא עם ראש פתוח ולא לפחד לנסות, אם לא מנסים לא מתקדמים.No risk no fun!

אנצל את ההזדמנות גם להודות לניר שוב, על כל הארגון המקצועי המדויק, היושר, הדאגה והיחס האישי.

תם ולא נשלם,
משה חזום

כל הזכויות שמורות לג'ירף טיולים בע"מ