מיומנו של רוכב בהולנד...

באחד מטיולי האופניים שלי, אי שם בעולם, סיימתי עליה שהתחילה כמה מאות מטרים נמוך יותר ועצרתי לחכות לאשתי לעתיד לפני הירידה. כאשר היא הגיעה לבסוף היא שלפה בתנועה מהירה משאף "ונטולין" ושאפה 150% מהמינון המומלץ לפילים אסטמטיים. כעבור דקה כבר אפשר היה להבין שהחרחורים שלה הם למעשה ניסיון לומר משהו. אז, תוך שהיא מסתכלת סביב על הדשאים הירוקים, השמיים הכחולים ובתי החלומות שבאמצע היא שחה: "לא מכוער פה!".

בהולנד הבינו שאנשים אוהבים את הנופים הירוקים-כחולים האלה, אבל לא כולם מעריכים את העליות באותה מידה של התלהבות, ושפרות נותנות את החלב הכי טוב בעולם רק אם הן לא צריכות להתאמץ יותר מדי כשהן עוברות בין גבעול אחד לשני, אז הם פשוט בנו מדינה שטוחה.

וככה, בלי צורך לשאוף כלום, גם אם זה חוקי... (ואין הכוונה לונטולין...), אפשר להגיד את המשפט הזה שוב ושוב. לא מאמינים? הנה תמונה:

ועוד אחת על מנת שלא תחשבו שזה מקרי:

שמים לב שהכביש קצת צבעוני יותר מהרגיל?

זה קשור למעמד המיוחד שיש בהולנד לרוכבי אופניים. השוליים האלה הם נתיב לאופניים. נכון, לא כולם מקפידים על הכללים, כמו הבחור בצילום למטה, ממש מרגיש שהכביש שלו: 

בעצם, יש מקרים שהכביש באמת שייך אך ורק לרוכבי האופניים . ראו את התמרור מצד ימין בתמונה:

כן, אתם אולי מכירים את התמרור הזה משיעורי התיאוריה שלכם לרישיון רכב, אבל לא חשבתם שזה באמת בשימוש.. ובכן - טעיתם.

אם אתם רוכבי אופניים, שמורה לכם הזכות להמשיך הלאה ולרכוב לאורך תעלת הריין ולהתחרות בספינות המסע השטות בה.

במקרים שבהם רצו להפריד בין תנועת המכוניות לאופניים ובכל זאת לאפשר לכולם להגיע לאותו המקום בסופו של דבר, סללו דרך מקבילה לאופניים, ממש שערוריה!

אז הדרכים שטוחות, הנוף יפה ומרגיע, אין מכוניות שמפריעות, זרימה אמיתית.

ובכל זאת, מה חסר?

אה, זיעה. כן, פשוט כל כך נעים פה וגם הלחות היחסית נמוכה אז ממש קשה שלא להתלונן. (רוצים לדעת עוד על מזג האוויר – כנסו לכאן: מזג אוויר בהולנד)

אבל נופים ירוקים, מזג אוויר נעים ויחס מלכותי לרוכבי אופניים הם רק ההתחלה..., חכו עד שתגלו שבקיץ השמש שוקעת מאוד מאוחר. למעשה יש אור בחוץ עד אחרי עשר בלילה וכדי לפתור את התקלה הנוראית הזו, לא תהיה בידכם ברירה אלא לסבול קשות ולהיעזר בבירה. אם תשאלו את שוכני הבתים שבתמונה הם יתעקשו על בירה הולנדית דווקא. קשה.. קשה..

אבל האמת שבסופר מרקט מוכרים את הבירות הבלגיות המעולות, אז נראה לי שיש קצת הבדל בין דיבורים פטריוטיים לבין הפרקטיקה.

ועוד משהו קטן לסיום. בניגוד להבדל בין תיאוריה למעשה שהזכרתי קודם, בתחום האופניים, ההולנדים אומרים ועושים. יש כאן הזדמנות מיוחדת לראות איך מקיימים במציאות סביבה שבה אופניים הם כלי תחבורה יעיל ויום-יומי. החלום של רבים מאיתנו מתקיים כאן בשקט ובהצלחה.

וכמו שאומרים המקומיים כשנפרדים – טוט זינס (להתראות)!

הכותב הוא גיא (דינו) אלרן

רוכב אופני הרים ישראלי שנמצא ב-relocation בהולנד

הבלוג של דינו: http://guyelran.wordpress.com/

רוצים לדעת עוד – הנה כל הפרטים לגבי חופשות האופניים בהולנד