חופשות אופניים בחו"ל
077-20-400-66 | info@club-giraffe.co.il
 
 
עמוד הבית
 
היעדים שלנו
 
חוויות רכיבה, תמונות וכתבות
 
המלצות רוכבים
 
סגנונות רכיבה
 
הדרכות בארץ
 
אודות
 
מדיניות פרטיות
 
שבילים שטוחים בלבד
שבילים (XC)
XC חזק
Allmountain
Downhill
שם:
מספר טלפון:
E-mail:
   
חופשות אופניים בחו"ל

חוויות רכיבה, תמונות וכתבות

 > Saalbach Here We Come \ ליאור בנאי
Saalbach Here We Come \ ליאור בנאי

התעוררתי בבוקר, פתחתי את החלון, וקיבלתי מכה לפרצוף שהפילה אותי חזרה למיטה, שפשפתי את העיניים, קמתי שוב, ופשוט לא האמנתי למראה הנוף המטורף שנשקף מהחלון, נוף שכלל שרשרת הרים ירוקה עד כאב, מדרונות סקי בגודל בלתי נתפס, צבועים בירוק עז של מאות דונמים של דשא, נקודות יער פה ושם, ומספר לא מבוטל של רכבלים העולים לפסגות ההרים.

מרוב יפי הנוף שכחתי איך קוראים למקום..

המכה שקיבלתי מהנוף הייתה משום שהנסיעה הארוכה והמתישה בין מינכן, בה נחתנו, לזאלבך (עיירת היעד באוסטריה), הייתה בשעות הלילה המאוחרות מאד כך שכל היופי הזה היה נסתר מהעין. אל דירת הצימר שלנו הגענו שפוכים מעייפות סביב 03:00 בבוקר, בחושך מוחלט, והדבר היחיד שכן ראינו ב 4 שעות הנסיעה המתישה (אחרי טיסה מתישה לא פחות) הוא כביש צר, איכותי מאד ומפותל, עם פניות עיוורות כל 100-200 מטר, לחובבי הנהיגה הספורטיבית צפוי בכבישים אלו גן עדן אמיתי, מומלץ לחובבים להתארגן על רכב שכור ידני וספורטיבי (הקבוצה שלנו שמנתה 4 חברים, הסתפקה בסטיישן חביב).

הטיול כלל 5 ימי רכיבה (עליהם נפרט מיד יותר) וה"בסיס" אליו חזרנו בתום כל יום היה דירת צימר מדהימה בלב הכפר הנקרא HINTERGLEMM. הצימר שלנו התנשא במיקום הכי גבוה בכפר, כך שלא סבלנו מחוסר בנוף.. את ארוחות הבוקר סעדנו במלון האופניים החביב במרכז העיירה, משם גם יצאו בכל בוקר הדרכות רכיבה מאורגנות.

בדרך לעוד פסגה מרוצה..

האופניים עליהם רכבנו היו סקוט ג‘יניוס 50-60 מושכרים מהחנות המקומית, הדואגת גם לתחזוקה שוטפת וממוקמת בסמוך. כל השותפים לPACKAGE המקומי התגלו כנותני שירות ברמה מעולה, החל מהחדרים, עבור בארוחות הבוקר, המדריכים המקצועיים, האופניים המתוחזקות לעילה, וכלה ברמת הטיולים שהיו פשוט חלומיים ...

את הבוקר הראשון, כשאנחנו עדיין עם מחסור בשעות שינה, התחלנו ב 10:00 בבוקר בנקודת המפגש היומי בכניסה למלון האופניים, בשעה זו התקבצו כ 25 רוכבים, ממספר קבוצות, היכרות קצרה עם צוות ההדרכה, וקדימה ברכיבה מנהלתית לעיירה SAALBACH הממוקמת מספר קילומטרים מאיתנו.

מתארגנים ליציאה

דיוושנו דרך מדרכות בצידי הכביש, העטופות בירק ובצמחיה, פה ושם כניסה לאזור מיוער, רטוב וירוק (קר מאד) עד שהגענו לרכבל, שם הסביר המדריך הראשי רייני, שנתפצל לשתי קבוצות, ה"חזקים" יטפסו איתו 1400 מטר, השאר יעלו ברכבל לנקודה של כ 800 מטר, ומשם ימשיכו בטיפוס, אנחנו הצטרפנו ל"שאר" בתירוץ של חוסר בשעות שינה ?, אבל בעיקר בגלל המדריכה שלקחה פיקוד על ה"שאר", בחורה צעירה, חביבה, ויפיפייה בשם ורוניק, הולנדית שפשוט התאהבה במקום, המירה את הולנד השטוחה בהרים המדהימים שסביבנו, ומשמשת כמדריכת סקי בחורף, ומדריכת רכיבה בקיץ.

וורוניק בחיוך אופייני..

כבר ביציאה מהרכבל הבנו שהטמפ‘ בהרים העוטפים את האזור נמוכה ב 5-15 מעלות מהעמק (העיירה שלנו וכן SAALBACH ממוקמות בעמק הארוך בין ההרים הגבוהים (1800-2200 מטר), אחרי היכרות עם השבילים, האופניים, הנוף המטורף, וכמובן עם וורוניק התחיל החלק הבעייתי\מאתגר\מתיש\חביב (מחק את המיותר) של הטיפוס, המטרה, להגיע לגובה של כ 1400 מטר, לעבור את שרשרת ההרים שמולנו, ירידה דרך סינגל בינוני (BLUE LINE) וחבירה לקבוצת ה"חזקים".

ליאור נושם אוויר פסגות

לא נלאה אתכם בכמויות הזיעה ששצפו כנהרות בעליות הבלתי נגמרות (לרוכבי השרון כמונו) ובפחד המשתק בסינגל ה"קל" לדברי וורוניק, אבל כן נזכיר שהנוף, בתי החוואים שבדרך, ובעיקר המסעדה הממוקמת בלב ההרים, בה נפגשו שתי הקבוצות ללגימה בצוותא מהבירה המקומית המדהימה, היו שווים את המאמץ העילאי.

קצת בירה באמצע רכיבה לא תזיק..

הירידה לכפר (כאמור הכפרים ממוקמים בעמק, בנקודה הכי נמוכה) ארכה פחות מ 20 דקות, השילוב המסוכן אך מטריף, של נוף נורא הוד, שבילי כורכר משופעי דרדרת, פניות חדות כל 100-200 מטר ובעיקר הרבה בירה, מייצרים נופך פסיכדלי לירידות המדהימות.

דאון היל פסיכדלי

לאחר שהגענו עייפים (אך צוהלים..) לעיירה, החליטו המדריכים לפנק אותנו ב- בר-בי-קיו באתר נופש הממוקם בפסגת אחד ההרים ואנחנו, שמאד אוהבים בר-בי-קיו הסכמנו בשמחה. אך שמחתנו לא האריכה ימים שכן מיד הוסיפו מדריכינו כבדרך אגב שכדי להגיע לבשר הנכסף עלינו לטפס שוב 1400 מטר, הפעם להרים מהצד השני של העיירה. אנחנו, ששמחנו כל כך על ההגעה למישור, ראינו איך נתחי הבשר מתפוגגים כחלום אך ממש כשחשבנו שהכל אבוד ורוניק, הבינה שכושר טיפוס וישראלים עייפים לא הולכים יחד, נחלצה לעזרתנו והתנדבה להסיע אותנו בטרנזיט הצמוד של המלון.

מזמן לא שתינו בירה..

חיש מהר מצאנו עצמנו במסיבת אחה"צ מגניבה בה יכולנו "להתמנגל", תרתי משמע, עם הקבוצות והמדריכים האחרים. היו לנו עשרות שיחות וגילויים מדהימים, הנה אחד מהם: לשאלתי את אחד המדריכים "מאיפה האופניים של המדריך הראשי רייני" (היו לו SCOT SCALE RC מטורפות לחלוטין וקלות

עד כאב) תשובתו הייתה צנועה וקצרה "... אהה, הוא קיבל אותם מ SCOT, כי הוא כבר פעמיים אלוף העולם ..." כאילו דבר של מה בכך ?

בתמונה – אופניים של אלוף עולם..

לא אלאה אתכם בסיפורי המסע של היום השני, השלישי והרביעי, בו כבר קיבלנו את וורוניק כמדריכה צמודה של אלו "שמטפסים עד 600 מטר ביום", כאשר מידי יום הצטרפו אלינו קבוצות קטנות של גרמנים או אוסטרים חביבים המכונים בעגה של המדריכים SOLE_RIDERS, או את הפעילויות האחרות שהעשרנו בהן את עצמנו כמו נסיעה לחצי יום לזלצבורג, כולל ביקור מדהים במסלול המרוצים הבינלאומי המכונה זלצבורג-רינג (אתר חובה לחובבי נהיגה ואופנועים), או בפעילויות אחה"צ ערב שמארגן צוות המדריכים והמלון, כגון צפייה משותפת במונדיאל, עם האמוציות המדהימות בין האנשים השונים מהמדינות השונות (וורוניק מהולנד, מול הגרמנים, בתקופת רבע וחצי גמר המונדיאל) או יציאה משותפת למסעדה מקומית זו או אחרת, את כל זאת "תאלצו" לגלות בעצמכם באם תחליטו להשתתף בחוויה כזו.

אממממ... איפה הפדלים פה...

ביום האחרון החלטנו להשקיע חלק קטן מהזמן ברכיבה מתונה באתר דאונהיל מטריף (X_LINE) שתמונות ממנו מקשטות את מרבית הפרוספקטים של יצרני האופניים בשל היותו כל כך "אלים" וטכני, ולנצל את סוף השבוע (ראשון) לנסיעה למינכן, ביקור במרכז העיר השקט ביום ראשון, במוזיאון BMW (חובה לחובבי רכב) או בכפר האולימפי הקרוב, וחזרה בטיסת לילה לישראל המיוזעת ... הנחיתה בשעות טרום בוקר בנמל תעופה בן- גוריון (04:00) העירה אותי מהשינה ומהחלום המדהים בו הייתי שקוע בשלוש השעות האחרונות, או שמא היו אלה 6 ימים?....

מצברוח טוב – הי!







כל הזכויות שמורות לג'ירף טיולים בע"מ